שקט מדומה

בתור תושב צפון לשעבר בתקופת מלחמת לבנון השניה ובתור תושב ישראל מודאג.

כמו כן בתור אחד שמחצתית ממשפחתי תושבי קריית שמונה וסבלו שנים רבות מירי רקטות לעברם מצד נסראללה והחיזבאללה.

אני חושב שדין כל עיר בדרום צריכה להיות כדין כל עיר אחרת בישראל לפי משוואה זו אני חושב שאם מפציצים ערים בדרום הארץ , ערים כמו באר שבע, אשדוד, אשקלון, שדרות, ישובים במועצות שער הנגב, חוף אשקלון, אשכול ועוד כאילו הפציצו את חיפה, ירושלים, טבריה, תל אביב, בני ברק, ראשון לציון או כל עיר אחרת במדינה.

לפי כך אני רואה במצב היום מחדל רב ובושה למדינת ישראל, ממשלת ישראל ושאר הרשויות האמונות על המצב.

לא רק שממשלת ישראל מאפשרת לפלשתינאים לטווח את דרום הארץ אלא היא אף מעודדת אותם בהפגזות האלו.

ממשלת ישראל מעודדת אותו כי היא מתבטאת בביטויים כנגד הטרור אך כאשר באה השעה להוכחת הבטחותיה ולשעת מבחן היא לא רק שלא מבצעת את מה שהצהירה היא גם רצה ומבקשת הפסקת אש כביכול בשם תושבי הדרום.

וזאת טעות לדעתי כי כל סבב כזה רק מתארך מסבב לסבב וההפסקה בין סבב לסבב מתקצרת.

והפלשתינאים במקום לפחד ולרעוד הם רק מתחזקים ומתחמשים ומקבלים עוד ועוד תעוזה ואומץ.

אז אם כבר הממשלה והמדינה החליטו שהם מוכנים שיפגיזו אותה לפחות היא הייתה צריכה להתמגן לפחות באיזורים המופגזים יום יום לאורך כ11 שנים.

ולא רק שהיא לא מגינה כפי שמדינה אמורה להגן על אזרחיה כפי שיש הסכם לא כתוב שמדינה דואגת לאזרחיה היא גם מתנגדת למיגון תושבים ולתת תקציבים לצורך מיגון כביכול בטענה שלמדינה אסור להתמגן לדעת אבל אני שואל אם חס וחלילה יפול טיל בגן ילדים או מוסד חינוכי אחר שלא ממוגן וימותו מלא תלמידים מה יקרה אז? אחריות של מי תהיה למותם החסר תכליתי של אותם תלמידים בגן או בבית ספר? מה זה יעשה לחוסן הלאומי של העם?
כמו כן בתי חולים גדולים ומרכזיים שאמורים לטפל בחולים אבל גם בנפגעים מאותן הפגזות אשר לא ממוגנים איך הם אמורים להציל חיים? אם יפול טיל באמצע בית החולים מה יקרה אז? וכבר נפל באיזור בית חולים לא ממוגן בדרום בנס לא היו נפגעים פיזיים או בנפש.

אחריות של מדינה היא כלפי אזרחים ולא משנה באיזה עיר או איזור הם גרים, אחריות זו כוללת גם מיגונם של תושבים אלו בזמן מלחמה או במציאות הכואבת שנמצאת בדרום הארץ בימים אלו.

נוצר מצב מוזר שבו התושבים משמשים כמגן אנושי לחיילי הצבא של מדינת ישראל במקום להפך.

לתושבי הדרום נמאס לסבול מצב שבו הפלשתינאים מכתיבים להם את סדר היום אם ירצו ירו אם ירצו לא ירו הגיע הזמן שהממשלה תחליט על פעולה יזומה של הצבא הישראלי שיכתיב מצב בשטח שלא יהיו עוד רקטות בדרום הארץ.

הגיע הזמן לעופרת יצוקה 2 שאחריה היה שקט יחסי כשנה וחצי שנתיים.

צריכים להגיע למצב כמו בגבול הצפוני עם החיזבאללה שבו מאז מלחמת לבנון השניה כמעט ולא נורו רקטות לצפון הארץ למעט פעמים מספר שאפשר לספור על יד אחת.

תושבי הדרום מוכנים לשבת במקלטים במקרה הצורך חודש ויותר אם זה מה שיידרש כדי להפסיק אחת ולתמיד את הירי מרצועת עזה לעברם.

הם נותנים את כל האור הירוק לצבא כדי לעשות את כל מה שהצבא רואה לנכון שצריך לעשות.

כי המצב היום שבו המדינה מתייחסת אל תושבי הדרום כאל אזרחים סוג ד שלא אכפת למקבלי ההחלטות אם הדרום סופג אש, שהמצב בדרום הוא בלתי אפשרי, שתושבי הדרום סובלים מחרדות ופחדים כי פתאום משום מקום יחליט איזה אדם מסויים בעזה שבא לו לירות אז הוא יירה ומישהו יכול להפגע מזה.

התושבים מרגישים שאף אחד לא סופר אותם, אם ייהרגו או ייפצעו או לא לאף אחד לא אכפת ולא מעניין וזה מצב שמדריש אותנו לעשות חשבון נפש עם עצמינו כעם ועם עצמינו והמנהיגים שלנו.

אבוי לעם שזונח את אזרחיו ומפקירם.

מי ייתן והמדינה והממשלה תתעשת ותעשה מעשה ותגיד: די עד כאן! הטיל הבא שיפול ואנחנו נתקיף את הרצועה בכל הכוח שיש לנו.

מי ייתן והשקט ישרור בדרום ובמהרה

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“שקט מדומה

  1. מתברר שלממשלה לא איכפת במיוחד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s